הכלב שלי? נשך? לא יכול להיות!
אז כן, כלבים נושכים. לא כולם, לא תמיד. אך לכולם יש פוטנציאל כזה ולכן המאמר הזה נכתב.
עם כל הצער שבדבר החוק מחייב הסגרה של כלב אשר נשך למאורת בידוד (מה שנקרא “הסגר נשיכה”). לא משנה מהו הרקע לנשיכה ואם היה ניתן למנוע אותה מראש או שלא, תקופת ההסגר היא חוויה לא נעימה הן לבעלים והן לכלב.
במאמר הבא נצייד אתכם במידע חשוב ושימושי, על מנת שתדעו לפעול נכון במקרה שכזה ולהקל על כלבכם במהלך ההסגר.
חדש: בפרסום חדש (קיץ 2014) באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר נכתב:
כדי לצמצם את הסבל הנגרם לבני המשפחה (ההולכים על שתיים וההולכים על ארבע) כתוצאה מהעברת בעל החיים הנושך לתצפית בכלביית רשות, התקבלה החלטה לבחון מחדש את הנושא. לפני מספר חודשים, מונתה ועדה לבחינת נושא הסגר תצפית כלבת בכלבים שנשכו, במטרה לבחון את האפשרות להנהיג תצפית כלבת ביתית (הסגר ביתי) בכלב שנשך ובכך להקל עליו ועל בעליו. הועדה החליטה להמליץ על תצפית כלבת ביתית בתנאים מסוימים. הנושא הועבר להסדרה משפטית.
צעד ראשון – מניעה:
- אם הנכם יודעים שכלבכם עלול לנשוך, פנו למטפל התנהגותי בהקדם על מנת לפתור את הבעיה.
- אל תשחררו את כלבכם מהרצועה במתחם שלא מיועד לכך.
- הימנעו מלאפשר לאנשים זרים ללטפו ובמיוחד היזהרו מילדים חובבי כלבים שיהיו מעוניינים ללטפו; כוונתם טובה, אך הם עלולים להלחיץ את הכלב, בתנועות חדות מתוך חוסר נסיון.
- גם אם כלבכם חביב מאוד לאנשים, השגיחו עליו היטב כאשר אחרים מלטפים אותו ואל תתביישו לסרב, במידה ואתם מרגישים שהוא עלול להילחץ מהמגע שלהם. חוסר הנעימות הרגעית מתגמד לעומת הנזק שעלול להיגרם.
- הקפידו לחסן את כלבכם נגד כלבת במועד, ולחדש את רישיונו כך שיהיה נגיש ומעודכן. )הסתכלו על זה מנקודת מבטו של הננשך: להינשך על ידי כלב שאינו מחוסן מלחיץ הרבה יותר מאשר נשיכה מכלב המחוסן באופן קבוע).
למרות ההנחיות לעיל ולמרות שאנחנו משתדלים לשמור על הכלב, אנו עלולים למצוא עצמנו בסיטואציה הלא נעימה בה כלבנו אכן נשך אדם. אחרי שהשמיים נופלים עלינו, כדאי להבין מול מה אנחנו עומדים וכיצד לנהוג על מנת להקטין את רוע הגזירה.
חשוב לדעת:
כלבת היא מחלה קטלנית, מדבקת וחשוכת מרפא, וישראל היא מדינה נגועת כלבת. עקב כך, המדינה נוקטת במספר אמצעים על מנת למגר אותה ולשמור על בריאות הציבור. המחלה אמנם אינה נפוצה יחסית למחלות אחרות, אך מכיוון שאין לה מרפא ושהיא גורמת למוות בייסורים קשים, היא מחייבת התייחסות רצינית.
לכן, במקרה של נשיכה, גם אם הכלב מחוסן כנגד מחלת הכלבת, חלה עלינו חובה ע”פ חוק, להסגירו לכלבייה העירונית האחראית על אזור מגורינו, לצורך וידוא שאינו חולה בכלבת.
הסגר נשיכה מדוע?
- ראשית– המחלה מדבקת בעיקר דרך הרוק ובדרך כלל באמצעות נשיכה.
- שנית – אחד מתסמיני המחלה אצל כלבים היא תוקפנות.
לכן, כלב אשר נשך אדם, אוטומטית הופך להיות חשוד כחולה במחלת הכלבת. כדי להגן על בריאות הציבור. יש לבודד אותו מאנשים ובעלי חיים אחרים, ובאופן זה למנוע ממנו להפיץ את המחלה, נאלץ להכניס את הכלב להסגר של 10 ימים בכלבייה הרשותית (עירונית או מחוזית).
במידה והכלב מת או הראה תסמינים חשודים, במהלך עשרת הימים האלו – הוא מועבר למעבדה לנתיחה שלאחר המוות על מנת לגלות אם הוא אכן חולה בכלבת. במידה והתברר שהכלב חולה, יקבלו האנשים שייתכן ונדבקו, טיפול מונע כנגד המחלה, ובראש ובראשונה האדם הנשוך.
במידה והכלב נשאר בחיים, מה שאכן קורה ברוב רובם של המקרים – זו הוכחה שאינו חולה בכלבת. הכלב ישוחרר כעבור 10 ימים.
מתחילים לספור את עשרת הימים: ממועד הנשיכה או ממועד ההסגרה?
כלבים יכולים להדביק במחלת הכלבת רק כאשר הינם חולים בה (כלומר, הנגיף הגיע למוח) ולא כאשר הם “רק” נשאים (כלומר, נדבקו במחלה, אך הנגיף עדיין לא הגיע למוח). מהרגע בו הכלב הופך מנשא לחולה, יחלפו מקסימום עשרה ימים עד שימות מהמחלה או יראה תסמינים.
לכן, מבחינה רפואית, במקרים בהם התלונה הגיעה בחלוף יותר מעשרה ימים אין משמעות לבודד את הכלב. לדוגמה, במידה והתלונה על הנשיכה נעשתה כשבועיים אחרי המקרה והכלב עדיין חי – אין משמעות להסגרתו, כיוון שאם לא מת בתקופה הזו, הוא ודאי לא היה חולה במועד הנשיכה ולא היה יכול להדביק.
עם זאת, פקודת הכלבת שעל פיה פועלות הרשויות המקומיות בנושא זה, הינה מיושנת מאוד ומציינת כי ספירת הימים תיעשה ממועד ההסגרה, כלומר מהיום בו הוסגר הכלב לשירות הוטרינרי, זאת על אף שאין בכך שום היגיון או תועלת לבריאות הציבור.
מצד אחד, למרבה המזל, יש וטרינרים רשותיים רבים, כמו גם משרד החקלאות, שמבינים כי אין במעשה כזה שום משמעות מבחינת בריאות הציבור ומפרשים את החוק באופן שבו הימים ייספרו ממועד הנשיכה. מאידך, יש מספיק וטרינרים רשותיים אחרים, שבהחלט עלולים ואף פוסקים אחרת, מחמת ההרגל.
לשמחתנו בימים אלו מתגבשת הצעת חוק לתיקון הפקודה, אשר תעגן באופן חד משמעי כי עשרת ימים ההסגר ייספרו ממועד הנשיכה.
אתם מוזמנים לכתוב לחברי הכנסת אשר העלו את הצעת החוק ולתמוך בקידומה.
כיצד אוכל לוודא שעשרת הימים אכן ייספרו ממועד הנשיכה?
שאלה טובה. זה בהחלט תלוי לאיזו רשות מקומית אתם שייכים ובאיזה נוהל בוחר הוטרינר הרשותי הספציפי. כפי שצוין, החוק היבש מורה על הסגר מלא של עשרה ימים, אם כי רוב הוטרינרים כן מפרשים את החוק באופן הומני וסופרים עשרה ימים מיום הנשיכה.
באופן כללי, כדאי ללכת לפי הכללים הבאים ולא לתת סיבה לוטרינר לעשות לכם “דווקא” וללכת לפי החוק היבש:
- חיסון כלבת בתוקף: הנטייה להתגמשות מול בעלים שכלביהם אינם מחוסנים בתוקף כנגד מחלת הכלבת היא נמוכה יותר. מדובר בעבירה על החוק אותו הוטרינר העירוני אמור לאכוף.
- גישה מכבדת: למרות המצב הקשה מולו אתם עומדים, אל תנסו להתווכח. הוטרינר העירוני לא מעוניין להעניש את כלבכם, הוא בסך הכל פועל על פי החוק. ויכוחים, הרמת קול וכיוצ”ב לא יעזרו; הכלב עדיין ייכנס להסגר. מצד שני, אם תבחרו בדרך פעולה אגרסיבית, אתם בהחלט עלולים לגרום להארכה של ההסגר לעשרה ימים מלאים.
- ניסיונם של אחרים: על מנת שיהיה לכם רקע במידה ותראו שיש מוכנות להקשיב לכם, קראו את פסקי הדין, בהם נקבע כי על הכלבים להיכנס להסגר של עשרה ימים ממועד הנשיכה.
האם יש משהו שביכולתי לעשות כדי למנוע את ההסגר?
ברוב המקרים, לא ממש. במידה וכלבכם אכן נשך – הסגירו את הכלב כנדרש מכם. במידה ולא תעשו זאת, עלולים להטיל עליכם קנס בגובה של אלפי שקלים.
אבל – אכן ישנם תקדימים בהם התקיימו תנאים חריגים וכתוצאה מכך נמנע ההסגר או שונה. במידה ועלול להיגרם לכלבכם נזק משמעותי מהשהייה בהסגר, ובעיקר מבחינה בריאותית, יש באפשרותכם להגיש צו מניעה מנומק היטב. במקרה כזה יחליט בית המשפט באם הנימוקים שציינתם אכן מספקים ויפסוק האם לתת צו מניעה זמני/קבוע במקרה שלכם.
כלבי נכנס להסגר נשיכה: כיצד אוכל להקל עליו?
ברוב המקרים, לצערנו, הכלב אכן יכנס למאורת בידוד להסגר של עד עשרה ימים. למרות המצב האיום בו תעמדו – הכנסת הכלב האהוב שלכם לכלוב – ישנם דברים קטנים שיכולים להקל עליו את השהות בכלבייה, דברים אשר מוכרים לו:
- מיטה ושמיכות – בכלוב עצמו כנראה שיהיה דרגש עליו יוכל הכלב לשכב, אך יהיה לו נוח בהרבה להיות במיטה מרופדת. הביאו עמכם את המיטה שלו ומספר שמיכות (למקרה שהשמיכה שלו תתלכלך או תיקרע בדרך כלשהי) והנחו את הכלבן (האחראי על הכלבייה) בהתאם.
- אוכל – ההסגר יספק אוכל משלו, אך מזון זה ככל הנראה לא יהיה המזון שהכלב רגיל לצרוך (מה שעלול לגרום לשלשולים, וחבל). למרות שכלבכם כנראה לא יאכל בימים הראשונים עקב הלחץ הרב בו יהיה מצוי, הוא בהחלט יתחיל לאכול בשלב כלשהו, ועדיף שיהיה זה אוכל שהוא רגיל אליו.
- חטיפים ונשנושים – השאירו אצל הכלבן דברים שאתם יודעים שכלבכם אוהב במיוחד, כדי שיוכל לפנק אותו כל יום במשהו טעים.
- הכניסו את הכלב פנימה בעצמכם – הכלבייה תהיה מקום רועש ומלחיץ מאוד עבור הכלב והוא ככל הנראה לא ירצה להיכנס אליה מרצונו. אלא אם כן המעמד קשה לכם מדי, עדיף שתכניסו אותו בעצמכם (אפילו על הידיים) אל הכלוב. סדרו לו את השמיכות והאוכל שלו והרגיעו אותו ככל האפשר. עדיף שלא להשאיר את הכנסת הכלב לכלבן עצמו, כיוון שמדובר באדם שהכלב שלכם אינו מכיר, מה שיהפוך את המעמד להרבה יותר מלחיץ עבורו. כלבכם עשוי אפילו להתנגד ולהילחם על מנת שלא להיכנס למכלאה, ועדיף שתחסכו ממנו את הקושי הזה.
- תרופות – במידה וכלבכם נוטל תרופות באופן קבוע, הכינו אותן באופן מסודר והנחו את הכלבן מתי וכיצד לתת אותן. הביאו כמות שתספיק לכמה ימים יותר ורשמו על דף באופן ברור את שם התרופה, המינון וכמה פעמים ביום לתת אותה.
- חימום – במידה ומדובר בימים קרים, ודאו כי יש לכלב מחסה נאות מפני הרוח ושהתנורים במקום אכן פועלים.
האם מומלץ לבקר את הכלב במהלך שהותו בהסגר?
ברוב המקרים, התשובה היא חד משמעית לא.
הביקורים הם בשביל הבעלים (שדואגים לכלבם ומתגעגעים אליו), ועושים בעיקר נזק לכלב עצמו. הכלב לא מבין למה הוא נמצא בכלוב ולמה אתם מופיעים ושוב פעם הולכים. הוא לא יודע שתחזרו. במידה ותבקרו אותו, הוא ייאלץ לחוות שוב את העזיבה שלכם.
נכון, הוא אמנם ישמח מאוד לראותכם, אבל אחרי שתלכו הוא יהיה שבור ומפורק וייאלץ להתחיל להתרגל למקום הקשה הזה לגמרי מההתחלה. כלבים הם יצורים סתגלניים מהבחינה הזו, וכלבכם אמנם ממש לא יהיה מאושר מהתנאים שבכלבייה, אבל הוא כן יתרגל אליהם אחרי יומיים-שלושה. הוא יתחיל לאכול, להסתובב בכלוב ולכשכש בזנב מול אנשים שיעברו. בבקשה אל תהרסו לו את זה.
למרות כל הקושי שבדבר, עשו את הדבר הנכון עבור כלבכם – אל תבקרו.
מתי כן מומלץ לבקר את הכלב?
ישנם מקרי-קצה נדירים בהם כן חשוב להגיע ולבקר את הכלב, למען בריאותו. לדוגמה: כאשר הינו נוטל באופן קבוע תרופות אך לא מאפשר לכלבן לתת לו אותן או במקרה של בעיה אורתופדית המחייבת ביצוע תרגילי פיזיותרפיה יומיומיים.
מדובר במקרים קיצוניים ביותר ולכן היו רציונליים. חישבו עם עצמכם – האם בכך שלא אבקר את הכלב, יימנע ממנו טיפול בריאותי או ייגרם לו נזק בלתי הפיך? במידה והתשובה היא לא – פעלו לפי ההנחיות בסעיף הקודם. המטרה היא לעזור לכלב לסיים את ימי ההסגר בלי להעמיס עליו קשיים מיותרים, ועם כל הרצון הטוב – לראות אתכם מגיעים והולכים ומשאירים אותו לבד בכלוב יגרום לו יותר נזק מתועלת.
טיפים נוספים
- טלפונים חשובים – בקשו מהכלבן (האחראי על הכלבייה) את מספר הטלפון שלו ומספר הטלפון של הכלבייה, כדי שתוכלו להתעדכן מולו ולשאול שאלות.
- אל תחכו לרגע האחרון כדי לשלם – ביום בו תסגירו את כלבכם, אתם תקבלו שובר לתשלום עבור זמן השהייה שלו (ועבור חיסון כלבת ושבב, במידה ואין לו כאלו). שלמו אותם עוד באותו היום!
- בררו מראש את שעות הפעילות – גם של הכלבייה, וגם של המחלקה הוטרינרית. ביום השחרור תתבקשו לקבל מכתב שחרור מהמחלקה הוטרינרית ואז לגשת עמו לכלבייה כדי לשחרר את כלבכם. אל תגיעו למצב שאחד מבין השניים יהיה סגור בפניכם והכלב ייאלץ להמתין ליום הבא.
מקווים שלא תזדקקו למידע שהובא כאן.
במידה וכן, אנו מקווים שתמצאו את המידע המפורט כאן שימושי.
בברכת “ללא אירועים מיוחדים”,
צוות “חיי כלב”
