שיתוף בפייסבוק

גידול תינוקות וילדים עם כלבים, במרחב הביתי

 נכתב בשיתוף ד”ר ליאורה אוריאל, מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אנטרופוסופית, מנחה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית י-ם.

 

הדיון בנושא הזה מתחיל הרבה שנים אחורה.

היו לא מעט שנים בהן טענו רופאים כי גידול דור ההמשך האנושי בכפיפה אחת עם כלב, מעלה את שכיחות מחלות כמו אסטמה, ברונכיט, אלרגיות שונות ואקזמה.

לצערנו עד היום ניתן למצוא בין אנשי הרפואה כאלה הדבקים בגישה זו אף כי בעשור האחרון מסתמן שינוי של 180 מעלות  בגישה הזו, תודות למחקרים מקיפים רבי משתתפים שנעשו לבדיקת המסקנות הללו.

ילד וכלבבמחקר שנערך בפינלנד (1) נמצאו הנתונים הבאים:

“מתוך 398 ילדים, 61.7% היו במגע עם כלבים ו-34.3% היו במגע עם חתולים בשלב כלשהו במהלך תקופת המעקב. באנליזה מרובת משתנים נמצא כי ילדים שבביתם היה כלב היו בריאים יותר (כלומר סבלו מפחות תסמינים וזיהומים בדרכי הנשימה) מאשר ילדים ללא מגע עם כלבים (adjusted OR 1.31, 95%CI 1.13-1.52).

כמו כן נמצא, שילדים שהיו במגע עם כלב בביתם סבלו פחות מדלקות אוזניים (aOR 0.56-95%CI 0.38-0.81)  ונזקקו פחות לטיפול אנטיביוטי (aOR 0.71, 95%CI 0.52-0.96) מילדים ללא מגע כזה. לא נמצאה השפעה מובהקת לגבי אירועי חום.”

מחקר אחר שנערך בארה”ב ביחס להשפעת נוכחות כלב על התפתחות אקזמה, גורס כי:

כלב בבית עשוי להועיל לילדים הסובלים מאקזמה. המחקר נערך ע”י חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סינסינטי. “אקזמה, המתרחשת לרוב במהלך הילדות, אך יכולה גם להמשיך בגיל הבגרות, הינה מצב כרוני (ארוך טווח) הגורם ליובש וגירויים בעור. הממצאים של מחקר זה פורסמו בכתב העת”  Journal of Pediatrics.(2)

“החוקרים מאוניברסיטת סינסינטי, ביחד עם חוקרים מבית החולים לילדים של המרכז הרפואי של האוניברסיטה, גילו כי ילד המקבל תוצאה חיובית בבדיקה לאלרגיות כלבים הוא בסיכון הרבה יותר נמוך לפתח אקזמה בגיל 4, אם היה לו כלב בבית לפני גיל שנה. מצד שני, ילדים אשר לא היה להם כלב בבית וקיבלו תוצאות חיוביות בבדיקה לאלרגיות כלבים, היו בעלי סיכוי של פי 4 לפתח את הבעיה בעור.

במחקר זה, החוקרים אספו נתונים ביחס ל- 636 ילדים שהשתתפו במחקר במרכז לאלרגיות בסינסינטי – Cincinnati Childhood Allergy and Air Pollution Study (CCAAPS), מחקר אשר בחן את ההשפעות של חומרים בסביבה על האלרגיה והבריאות הנשימתית של ילדים. 636 הילדים נחשבו כבעלי סיכון גבוה לפתח אלרגיות מאחר והוריהם סבלו מאלרגיות.”

“מחקר שבוצע בשנת 2002 ופורסם בכתב העת של האגודה הרפואית האמריקאית הגיע למסקנה שחשיפה לשנים או לשלושה כלבים או חתולים בילדות המוקדמת, תפחית את הסכנה של התפתחות אלרגיה מאוחר יותר.

 כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד מצא שילדים שגדלים בבתים נקיים מאד, נוטים יותר לאסטמה ולאלרגיה מאשר ילדים שגדלים בחוות ובבתים נקיים פחות.

 מחקר שבוצע בלנסט הראה שילדים באוסטריה הכפרית שנחשפים לסוסים ולאורוות לפני שמלאה להם שנה אחת, סובלים מאסטמה וקדחת השחת בשיעורים נמוכים מאד.
מדענים טוענים שמערכת חיסונית צעירה ללא כל חיידקים תתחיל לתקוף דברים שאינם חיידקים, כגון קשקשים של בעלי חיים. אפילו מחקרים שלקחו בחשבון היסטוריה משפחתית, עישון ומשתנים אחרים אישרו שחשיפה מוקדמת לחתולים, כלבים ומקורות אחרים של גורמי אלרגיה, מסייעת בהגנה על ילדים מהתפתחות אסטמה או אלרגיה בגיל מאוחר יותר.”(3)

לסיכום הנה דברה של ד”ר ליאורה אוריאל, מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אנטרופוסופית, מנחה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית י-ם.

ד”ר אוריאל מצדדת בגידול כלב בבית עם ילדים מגיל ינקות תוך שמירה על הכללים הבאים:

א. תנאי היגיינה מינימליים – הווה אומר כלב שמטופל נגד קרציות, תולעים ופרעושים. הקפדה על חיסונים במועדם.

ב. אפשרות הפרדה כשמתעורר צורך. הן לטובת הכלב, פרטיותו ושלוותו והן התינוק/ילד/מבוגר מאותן סיבות ואחרות שמתעוררות מעת לעת.  חלוקה שתכלול מתחם שינה ומנוחה .

ג. בכל האמור לשינה ממליצה ד”ר אוריאל להפריד, בוודאי כשהדברים אמורים בתינוקות. הכלב והתינוק יכולים לחלוק חדר אך ראוי להפריד את מצע השינה, ע”י גדר, גובה או מרחק.

גידול ילדים וכלביםמבחינה מחקרית ידוע היום כי תינוקות וילדים שגדלו במחיצת בע”ח ביתיים בריאים ומטופלים וכלבים בפרט, מפתחים פחות מחלות על רקע אלרגני כולל אסטמה, ובסך הכל חולים פחות מילדים שסך הנתונים שלהם (מין, גיל, מוצא, חתך סוציואקונומי וכו’) זהים למעט הימצאות בעל החיים.

חשוב להבין את מערכת החיסון האנושית והתפתחותה על מנת להימנע מסיכון מיותר. תינוק נולד עם מערכת חיסון לא מפותחת שמבשילה ומתפקדת יותר ויותר עם הזמן.

החודשיים הראשונים הם קריטיים מבחינת הסכנה שבמזהמים. לכן, אף על פי שאין צורך בסביבה סטרילית, כשמדובר בתינוקות עד גיל חודשיים, יש להקפיד מאד. כלומר הכלב בהחלט מוזמן לגשת, להריח ולהכיר את התינוק, אבל יש להימנע מליקוק, במיוחד של אזור הפנים ואם היה ליקוק יש לנקות בעדינות עם מים וסבון.

מגיל חודשיים נגדיל בהדרגה את החשיפה אל הכלב כמו לכלל העולם.

אחרי שבן 8 חודשים משחק עם כלב , לפני שנציע לו מזון ממליצה ד”ר אוריאל לרחוץ את ידיו. כל זאת מתוך בהירות שאי אפשר ליצר הפרדה מוחלטת אלא רק להשתדל. ע”י כך אנו יוצרים חשיפה מבוקרת שזה בדיוק המצב אליו אנו שואפים.

חשוב שכלב בן בית, יכיר את חוקי הבית, הגבולות והחוקים. מה מצופה ממנו, מה אסור ומה מותר.

גבולות אלה יוצרים מרחב בטוח ומגן הן לכלב והן לילדים והמבוגרים הגדלים איתו. הם חשובים גם ליחסי ההווה וגם ליחסם העתידי של ילדים לבעלי חיים .

חשיפה לכלבים מגיל צעיר יכולה להיטיב מאד עם בעלי קשים רגשיים והתפתחותיים למיניהם כולל הפרעות על הטווח של ADD ו PDD ,פיגור ונכות פיזית. גם במקרים הללו יש תנאים.

א. הכלב צריך להיות בעל תכונות אופי והתנהגות מתאימה לבעל המגבלה.

ב. חשוב לערוך את ההכרות בין הכלב לאדם/ילד בהדרגה, תוך בחינה מתמדת של המתרחש והערכה מתמשכת של היכולת של שני הצדדים.

ג. כשמדובר בקושי רגשי, צריך לקחת בחשבון צורך בנוכחות אדם נוסף באינטרקציה למטרת ליווי, הדרכה או השגחה.

בברכת גידול נעים ובריאות

צוות אתר חיי כלב

מקורות

  1. http://pediatrics.aappublications.org/content/130/2/211.long
  2. Opposing effects of cat and dog ownership and allergic sensitization on eczema in an atopic birth cohort”,Epstein TG, et al., J Pediatr 2010.
  3. E.L. Peterson, C.C. Johnson, & D.R. Ownby, “Exposure to dogs and cats in the first year of life and risk of allergic sensitation at 6 to 7 years of age,” JAMA, Aug 2002; 288: 963-972.2 S. Weiss “Eat dirt – the hygiene hypothesis and allergic disease,” NEJM, Sep 2002; 347: 930-931.3 C. Braun-Fahrlander et al, Children’s Hospital, Salzburg, Austria, “Exposure to farming in early life and development of asthma and allergy: a cross-sectional survey,” Lancet, 2001. 358 (9288): 1129-1133.
Print Friendly