ספורט כלבני
המאלפת אילה נאור עונה לשאלות בנוגע לספוט כלבני בכלל ואגליטי בפרט.
מהו בעצם ספורט כלבני?
ספורט כלבני משלב פעילות גופנית של הנוהג והכלב יחד עם אילוף הכלב לבצע פעולות שונות.
בעולם קיימים סוגים רבים של ספורט כלבני – תחרויות משמעת, מספר סוגים של ספורט הכולל עבודת נשיכה, גישוש ומשמעת (IPO, KPBV, מונדיאו רינג ועוד), מספר סוגים של ספורט הכולל משיכה ו/או גרירה (מרוצי מזחלות, משיכת אופניים או כלי רכב אחרים – bikejorn ודומיו, משיכת אדם רץ – canicross ועוד), “ריקודים עם כלבים”, flyball ואג’יליטי.
במשך שנים עיקר הספורט הכלבני שהיה קיים בארץ היה IPO, או בשם הקודם של הספורט – שוצהונד. בתחילת שנות ה-90 התחילו להתאמן באג’יליטי גם בארץ, ואף היו נבחרות שנשלחו לתחרויות גדולות בחו”ל. כל אימוני האג’יליטי היו באיזור המרכז, כשמדי פעם היו מופעים ותחרויות במקומות אחרים.
אם כך מה זה אג’יליטי? – ספרי לנו מעט על ההיסטוריה של הענף הזה ומה קורה בפועל על המגרש.
משמעות המילה אג’יליטי באנגלית היא זריזות. הספורט החל כמופע לקהל הרחב בין אירועים שונים בתחרות הקראפטס באנגליה, ובמהרה התפתח לספורט תחרותי. על הכלב לעבור מסלול הכולל כ-20-24 מכשולים בצורה המהירה והמדוייקת ביותר. ישנם סוגים שונים של מכשולים – קפיצות (משוכות, חומה וצמיג), מנהרות, שרוול בד, סללום ו-3 מתקנים אותם הכלב צריך לעבור תוך כדי נגיעה באיזורים הצבועים בצבע אחר, הידועים כ”נקודות מגע” – גשר, נדנדה ו-A-Frame. בכל תחרות המסלול שונה, ומתוכנן מראש ע”י השופט. לנוהג יש כמה דקות ללמוד את המסלול ולתכנן איך לרוץ אותו, ואז יש לו הזדמנות אחת לבצע את המסלול עם הכלב. הניקוד הוא בשיטת הניקוד השלילי – על כל טעות יורדות נקודות, כמו גם על חריגה מהזמן המותר לביצוע המסלול.
מה הדגשים בספורט הזה ואת מה הוא מחזק?
אג’יליטי הוא ספורט. הוא דורש פעילות גופנית גם מהנוהג וגם מהכלב, ולכן הוא נפלא כדרך להוצאת מרץ לשניהם. בגלל שריצה של מסלול דורשת מהכלב גם להיות קשוב לנוהג, ובגלל שחלק מהמכשולים דורשים דיוק וריכוז בזמן המעבר שלהם, ספורט זה מאמץ את הכלב מנטלית. בתחרויות, משך הריצה של מסלול אג’יליטי הוא בד”כ בין 30 ל-40 שניות, אבל בהרבה מקרים הריכוז הדרוש מהכלב בשילוב הפעילות הגופנית מעייף את הכלב מאד. בגלל שהכלב צריך להיות קשוב לנוהג, הספורט מחזק מאד את התקשורת ואת הקשר בין הכלב לנוהג.
לאלו כלבים זה מתאים?
כל כלב בריא יכול לעשות אג’יליטי, אך רצוי להמנע מפעילות מאומצת עם כלבים בעלי אף פחוס, או נטייה לבעיות מפרקים. במקרים בהם יש ספק רצוי להמנע מאג’יליטי ולהסתפק בסוגי ספורט אחרים אשר יעמיסו פחות על הכלב. כמו כן, רצוי להמנע מאג’יליטי במהלך ההריון של כלבה, או להתייעץ עם הוטרינר עד איזה שלב כדאי.
מה לגבי גורים?
לגורים לא מומלץ לקפוץ או לרוץ את הסללום לפני שהם מגיעים לגיל שנה, ובגזעים הגדולים אף מאוחר יותר. למרות זאת, בהחלט אפשר להתחיל ללמד את הגור תרגילים שונים אשר יעזרו לו בהמשך האימונים. כבר בגיל חודשיים אפשר ללמד את הגור לעבור בין כנפי המשוכות, לפנות ימינה ושמאלה אחרי המשוכה, להקשיב לשפת הגוף של הנוהג ולגעת בנקודות המגע עם רגליהם. כאשר הכלב מגיע לגיל שנה אפשר להתחיל ללמד את הכלב לעבור בסללום, ולקפוץ מעל משוכות. חשוב להשקיע וללמד את הכלב טכניקת קפיצה נכונה, כדי למנוע פציעות בהמשך חייו.
מה לגבי כלבים אגרסיביים?
כלבים עם בעיות אגרסיביות יכולים להתאמן באג’יליטי, אך יש לטפל בבעיות התוקפנות שלהם לפני שהם יוכלו להצטרף לקבוצה. אג’יליטי יכול להיות אחת הדרכים לסיוע בפתרון הבעיה אם הדבר מבוצע בצורה הנכונה ובשילוב של עוד אמצעים.
מה עמדתך ביחס לשעורים פרטיים?
אג’יליטי הוא ספורט מאד מעייף לכלבים. השילוב של ריצה עם פעילות מחשבתית מתיש אותם. ניתן בהחלט לקחת שיעורים פרטיים, אך הם חייבים להיות קצרים יחסית כדי לא להתיש את הכלב יתר על המידה. עבודה בקבוצה מאפשרת לתת לכלב מנוחה בין תרגולים, ומאפשרת גם לנוהג ללמוד מהצלחות ומטעויות של נוהגים אחרים.
מה תמונת המצב בתחום בארץ? איפה ניתן לתרגל?
כרגע יש בארץ רק שופטת מוסמכת פעילה אחת, ואין תחרויות, רק מבחני רמה. עד לאחרונה היה בארץ רק מועדון אג’יליטי אחד, “החוג הישראלי לאילוף כלבים ואג’יליטי”, אשר התאמן בראשון לציון. בדצמבר 2012 נפתחו שני מועדונים נוספים, אחד במושב אמץ בשרון והשני בעכו. בינואר 2013 יפתח מועדון חדש במושב בית עזרא בדרום.
כל 3 המועדונים החדשים הם בשיתוף פעולה עם מדריך מוסמך ושופט אג’יליטי, ובפיקוחו.
האם למי שמנחה פעילות כזו יש תו תקן, תעודה מסויימת, או בקיצור איך יודעים מי מוסמך ומי לא?
ברוב מדינות העולם לא נהוג לתת הסמכה למדריכי אג’יליטי. בארץ, נכון לעכשיו, רק “החוג הישראלי לאילוף כלבים ואג’יליטי” מסמיך מדריכים, ובחוג עצמו יש רק מדריך מוסמך פעיל אחד. שאר המדריכים בחוג אינם מוסמכים. בשני המועדונים האחרים המדריכים לא קיבלו תעודת הסמכה, אך התאמנו עם מאמנים שונים, בארץ ובחו”ל. רוב המדריכים בארץ אינם מוסמכים, ויש לבחור את המדריך לפי רמת ההדרכה והידע שלו בתחום.
תודה רבה לאילה על התשובות המאירות, אם יש שאלות למי מכם בתחום הספורט הכלבני , אנא פנו אלינו דרך צרו קשר.
איילה נאור
אילוף ופתרון בעיות התנהגות בכלבים ובחתולים
