פאנל ליטוף בזמן חרדה – שושנה פורבס
יש ליטופים ממריצים, ויש ליטופים מרגיעים. אבל בגדול, התשובה היא “לא, ליטוף לא מחזק פחד”.
בשביל להבין למה, צריך להבין את ההבדל בין התניות קלאסיות להתניות אופרנטיות.
התניות קלאסיות (פבלוביות, כן, מההוא עם הפעמון) הן התניות של רגש המקושר לגירוי- האם דבר א’ (צלצול הפעמון במקרה של פבלוב) מנבא עבורי דבר טוב (אוכל) ואז אני שמח ומיירר, האם הוא מנבא דבר רע (שוק חשמלי) ואז אני מפחד, או מנבא דבר נייטרלי, ואז אין לי קישור?
כשמדברים על “חיזוק”, מדברים על התנייה אופרנטית- התנהגות שנהיית חזקה יותר או חלשה יותר בעקבות התוצאה של ההתנהגות (האם ההתנהגות “עבדה” או לא).
פחד הוא רגש, לא התנהגות, ולכן חיזוק לא ישנה אותו. להיפך- אחת הדרכים המקובלות לעבודה עם פחדים היא לעבוד בהתנייה קלאסית, ולתת לכלב משהו ממש שווה (חזה עוף למשל) מיד אחרי גירוי מפחיד (בעוצמה נמוכה בזמן טיפול), כך שהגירוי המפחיד מנבא לכלב משהו ממש טוב, ואז הרגש משתנה- במקום גירוי מפחיד, הגירוי הופך למלהיב (ייששש! אני אקבל עוף!!!).
במקרה של ליטופים וכלב שמפחד מרעמים, רוב הסיכויים הם שהליטוף הוא חלש מדי יחסית לפחד מהרעמים כדי לשנות משהו (כלב מפוחד מדי לא ילמד). אבל בהחלט משתלם לתת לכלב משהו ממש שווה כשהרעמים מתחילים, וכך נוכל להפחית את החרדה מהם.
אגב, אם הליטוף מספיק שווה בעיני הכלב כדי לחזק התנהגות מפוחדת, זה עדיין דבר טוב- כי כדי שההתנהגות תחוזק, הפחד חייב להחלש, ואז נקבל התנהגות (למשל רעד) ללא הרגש הנלווה. קצת כמו שמלמדים כלב לנהום בפקודה- ההתנהגות (נהימה) שם, אבל הרגש מתחת (למשל כעס), לא נמצא.
יצא שעדיין הפחתנו מהפחד של הכלב.
שושנה פורבס
