שיתוף בפייסבוק

כלב נוסף בבית

מאת: יוסף טוויטו

אתם מגדלים כלב. אוהבים אותו, מטפלים בו. כלבכם הוא חברכם הטוב. אתם מתחילים לחשוב שאולי כדאי להביא הביתה עוד כלב או אולי כלבה.

למה?

יש מגוון סיבות שעשויות להביא להחלטה להוסיף עוד כלב למשפחה שיש בה כבר כלב אחד:

  • הכלב נראה עצוב ללא חברת בני מינו.
  • כשאתם יוצאים איתו לגינה הוא שמח לפגוש כלבים אחרים.
  • כשאתם משאירים את הכלב בבית ויוצאים הוא מפתח תסמיני חרדה.
  • הוא מזדקן ונהיה קצת רדום וללא שמחת חיים.
  • יש כל כך הרבה כלבים שזקוקים לבית ואתם כל כך אוהבים כלבים אז למה לא בעצם?

הוספת כלב נוסף לבית שיש בו כבר כלב, הוא נושא מורכב ורב הבטים. במאמר הזה ננסה להעלות נקודות מבט שונות לדיון על הוספת כלב למארג הביתי הקיים,  אם ומתי כדאי, מתי לא מתאים, איך לבחור חבר משפחה נוסף ועוד.

ראשית חשוב לברר מה המניע שלנו להוסיף עוד כלב . האם זו גחמה חולפת שאין לה קשר למצב בביתנו, או שאולי אין בו בכלל צורך אמיתי ובר אפשרות קיום, כדאי גם לבחון האם הכלב שכבר נמצא בבית, יכול להתמודד ולהכיל את השינוי הזה.

יותר מכלב אחד בבית משמעו פעילות ושמחת חיים. כלבים מפעילים זה את זה ולעיתים אינם זקוקים להרבה הפעלה מצידנו. נוכחות של כלב צעיר ואנרגטי  יכולה להיות מיטיבה עם כלב שמתחיל להתבגר ולאבד ענין בחיים. נוכחות של כלב נוסף יכולה בהחלט לעזור במקרה של כלב שפיתח תלות בנוכחות הבעלים לצידו בכל עת, או חרד מנטישה .

אבל באותה נשימה צריך לדעת כי יותר מכלב אחד משמעו הכבדת העול. הן כלכלית והן בדרך ההתנהלות היומיומית.

שולה וסוזי מדגמנות שתי כלבות בביתמתוכנן. ההוצאות הידועות שניתן לתכנן ולהערך אליהן הן: מזון, טיפול רפואי, הדברת טפילים, טיפוח פרווה ועוד.

לא מתוכנן. יש לקחת בחשבון הוצאות לא צפויות כמו תאונות ופציעות, צורך באילוף נוכח בעיות התנהגות כאלה ואחרות, מזון רפואי ועוד כהנה וכהנה.

שיגרה. גם בהתנהלות היומיומית יש תוספות פעולות – הברשה של הכלבים,  נקיון הבית הן פעולות שמצריכות יותר השקעה ויותר מאמץ. כלבים משירים שיער, שני כלבים שיש ביניהם מגע פיזי, משירים יותר מפי שניים שיער. מביאים מבחוץ פי שניים ויותר לכלוך ועוד.

טיול עם יותר מכלב אחד מצריך פניות. הטיול מחייב תשומת לב וריכוז ולא טוב שיעשה אפרופו פעולה אחרת כמו טלפון או שיחה עם מישהו. מספיק שאחד מן הכלבים ראקטיבי ומגיב לגרויים ברחוב בנביחות או התנפלות – המוליך צריך להיות ערני ומוכן עם מענה שיתאים לכל מי שנמצא שם. אם כלב אחד אוכל זבל מהרחוב יש צורך בעירנות. כלבים עושים את צרכיהם ויש לאסוף אחריהם. כלב אחד מתעייף בעוד השני בשיא המרץ. כלב אחד רוצה לרחרח והשני מושך קדימה.

 יש מקרים בהם הכלבים כל-כך שונים בצרכיהם, עד שנוצר צורך לטייל בנפרד עם כל אחד מהם.

חופשות. כשאנחנו מתכננים נסיעה עלינו לדאוג לסידור עבור יותר כלבים.

כלבים דורשים יחס

ככל שיש יותר כלבים כך עולה הצורך בהתיחסות ספציפית. לאור כל האמור לעיל מתבהר כי ככל שנדע יותר על הכלב שלנו כמו על הכלב המועמד להצטרף, כך יהיה לנו קל יותר להכניס את הבית מהר לשיגרה, שהיא מוטיב חשוב בחיי הכלבים.

ראוי להתייחס להכנסת עוד כלב כמו אל תוספת תינוק חדש למשפחה.

כולם מגדירים את מקומם מחדש, יש תנועה ולכן עלינו לתת לתהליך זמן ולהקדיש לו מחשבה מראש.

מתי לא מתאים להכניס כלב נוסף הביתה

  • כשהכלב בבית הוא כלב עם צרכים מיוחדים. כזה שהוחתם מגיל ינקות ומזהה רק בני אדם כבני משפחה.
  • כלב ללא תקשורת כלבית – כזה שבמגע עם כלבים אחרים מגלה פחד או התעלמות. לכלב כזה, הבאת כלב חדש יכולה לגרום למתח, תחושת איום ורגרסיה התנהגותית.
  • כשאנחנו, האחראים על רווחת הכלבים איננו פנויים לתת להם את צרכיהם באופן מאוזן ותואם.

איך מתאימים בין כלבים

  • אבחון שני הכלבים. זה שבבית וזה שמיועד לאימוץ. משתדלים ומתאמצים לאסוף מקסימום מידע על עברו של הכלב המיועד, ככל שניתן, בהתחשב בנסיבות.
  • יש לקחת בחשבון  גודל.  הנסיון בשטח מדגיש כי כלבים גדולים עלולים, גם ללא שום כוונה, לפגוע ולגרום נזק לכלבים קטנים ושבריריים.
  • התאמת טמפרמנט. אנחנו רוצים להתאים אישיות:
    • כלב פחדן ותלותי, יכול לשאוב בטחון מנוכחותו של כלב רגוע ובטוח בעצמו.
    • כלב זקן ועייף מהחיים, עשוי בהחלט להתעורר ולגלות ענין מחודש בנוכחות מישהו צעיר ומתלהב ממנו. במקרה הזה צריך לבחור כלב עדין ולא אנרגטי מדי, כדי שלא יהיה מטרד עבור הכלב שבבית.
    • לכלב רכושני, יתאים כלב אדיש ושוב בעל בטחון עצמי והתנהלות רגועה ולא רכושנית.

יותר משני כלבים

יש מספר נקודות שחשוב להתייחס אליהן תחת כותרת זו.

כלבים מתחלפים – כאן נמצא את כלבי האומנה והפנסיונים הביתיים.

מעטים הכלבים שישמחו או יגלו אדישות ביחס לשינויים קיצוניים בחייהם.

כל כניסת כלב חדש זר, מערערת את שיגרת החיים של כלבי הבית. ערעור השגרה מפר את האיזון, היציבות  והביטחון בבית ויכול לגרום למגוון תגובות אצל הכלבים שכבר נמצאים.

אין ערובה לכך שאיזשהו כלב יתקבל בברכה גם אם כלב הבית לא מגיב באגרסיביות או חוסר סבלנות לכלבים בטריטוריה שאינה הבית שלו.

לא כל כלב יגלה הבנה וסלחנות להתנהגות גורית, להתנהלות של כלב שיש לו בעיות התנהגות, בעיות תקשורת כלבית או חרדות.

יתרה מכך, כל הוצאה של כלב מהמערכת אחרי שכבר הושג איזון והסתגלות לנוכחותו, שוב בוחשת את הקלפים מחדש.

בבתים בהם האומנה היא דרך חיים צריך מראש להתאים את אופי כלבי הבית הקבועים או לחילופין לדאוג לתנאים פיזיים הכוללים יכולת הפרדה מוחלטת.

בכל מקרה, צריכה להיות בכל עת, אפשרות ומקום לכל כלב לסגת לטריטוריה פרטית ומוגנת, ללא הפרעה.

קבוצת כלבים קבועה

מי שבוחר לגדל קבוצת כלבים גדולה –  שלושה ומעלה, חייב לקחת בחשבון שמדובר בדרך חיים שמחייבת הערכות מתאימה בהרבה רמות. זה לא מצב נלווה לשיגרה אלא זוהי השיגרה. כל מרכיב משנה ומצריך הערכות הולמת – האכלה, טיול, אילוף, יצירת מרחב אינטימי, ניהול הקבוצה. שבה לכל פרט יש צרכים שונים, שעשויים להיות מנוגדים זה לזה.

חייבים להערך לקראת דינמיקה של היסחפות אחרי פרט מסויים, בכל עת. כלומר תמיד צריך להיות נכון להגיב להתנהגות לא צפויה של אחד הכלבים שתגרור תגובה משאר חברי הקבוצה וכמובן לפעול בהתאם למצב.

כדאי לזהות מי בקבוצה בעל יכולת להוביל. כלב מנהיג וממושמע ואפשר להעזר בו כדי להפעיל את שאר כלבי הקבוצה לכיוון אליו אנחנו מתכוונים. לצורך כזה יתאימו כלבי רעיה כמו בורדר קולי או רועה אוסטרלי.

כלב חדש הגיע

כלב חדש בבית מחייב שידור עסקים כרגיל.

חשוב להמשיך ולחלק תשומת לב ויחס לכלב שכבר נמצא, על מנת למנוע נסיון שלו לעורר תשומת לב ויחס באמצעים שלא מתאימים לנו. הוא ינסה לשבור את החוקים שהוא מכיר כמו ילד שמחפש תשומת לב. חיובית או שלילית, העיקר שישימו אליו לב. יהפוך לנבחן, יכרסם חפצים, יעלה על מיטות ושאר התנהגויות שהוא מכיר כאסורות.

מניעה – מאד חשוב להקדיש זמן איכות לפעילות עם הכלב הקודם לבדו. להתעלם מהתנהגויות לא רצויות ולשבח אפילו באופן מופרז התנהגויות רצויות כולל תשורות קטנות. כשמופיעה התנהגות לא רצויה להציע תחתיה התנהגות נושאת פרסים. נוכח כרסום רגלי שולחן לבקש ממנו לבוא אלינו ולתת חטיף. להושיב בארצה ולתת חיזוק. להציע משחק משיכות חבל וכו’.

 סיכום

כשחושבים להכניס הביתה כלב נוסף, חשוב לקחת בחשבון מראש את מירב ההשלכות שעשויות להיגרם מצעד זה ולתת מרחב גם להשלכות שלא חשבנו עליהן מראש.

צריך לבדוק באומץ וביושר מה המשאבים העומדים לרשותנו כולל פנאי, יכולת פיזית, יכולת לקבל עזרה, יכולת כלכלית  והאפשרות לקבל תמיכה רגשית.

חישבו היטב מיהו הכלב שלכם. מי יתאים לו, אם בכלל. באיזה שלב בחייו הוא מצוי ומה המשאבים שעומדים לרשותו.  לא פחות מכם, הרי הוא יושפע מהחבר החדש במשפחה.

לעיתים תפגשו את כלבכם שהיה עדין ורגוע הופך לתובעני לתשומת לב בשל נוכחות כלב נוסף.

הוא עלול ללמוד מהכלב החדש התנהגויות לא רצויות בשעה שציפיתם שיקרה בדיוק ההפך.

אל תכעסו עליו. העזרו במאלף מקצועי בעת הצורך.

בברכת בחירה מושכלת וזיווגים מתאימים

יוסף טוויטו וצוות “חיי כלב”
מתמחה באילוף ולימוד כלבי עבודה

ספור אמיתי ומוסר השכל בצידו –

נקבה מגזע רועה גרמני, פחדנית מאוד וחסרת כל תקשורת כלבית. מעולה עם בני אדם והבעלים,  מאלף צעיר, חסר נסיון ונלהב שהיה מביא הביתה בכל פעם שלושה ארבעה כלבים לאילוף. רובם מלאי בעיות בעצמם.

התוצאה היתה כלבה אחת אומללה שהייתה אמורה להתמודד עם כל זה, בלי שהיו לה כלים בסיסיים. בסופו של דבר הגיבה בהתאם ושלא בטובתה או בטובת שאר משתתפי הארוע.

בוקר אחד  ישנה לה בתא הטסה פתוח בחצר והמאלף הצעיר וחסר הנסיון שיחרר כמה כלבים שהכירו כבר זה את זה ואת הרועה הגרמנית, ובכללם כלבת פאג, כדי שיעשו צרכים בחצר, המאלף הצעיר השאיר את הכלבים לבדם וניכנס להכין קפה, פתאום נשמעו צרחות אימים.

הוא יצא  החוצה וראה את נקבת הרועה הגרמני עומדת בתא סומרת כולה והפאגית רצה במעגלים. בארוע הזה הפאגית איבדה את אחת מעיניה. היא יכולה היתה לקפח את חייה.

מה בעצם קרה שם? הפאגית ניסתה ליצור מגע עם הרועה הגרמנית, ואילו זו, שלא היתה לה שום יכולת לפרש נכונה את מחוות הכלבה השניה, הרגישה איום חריף והגיבה אליו.

מהארוע הזה נלמדו כללי יסוד:

  1. לא להביא כלבים לאילוף הביתה ולא להפר את האיזון של כלבי הבית בכל שני וחמישי.
  2. כל כלב שמגיע, עובר איבחון מדוקדק. אם תחת אחריות  המאלף כלב/ה עם בעיות בתקשורת כלבית הם מקבלים מקום מופרד משאר הכלבים.
  3. לא מאפשר מגע בין כלבים ללא השגחה אלא כאשר מכיר אותם לפני ולפנים, וגם אז, בוחן את מצבם נקודתית.
Print Friendly