פאנל בנושא החשיבות של עיקור וסירוס

ד”ר נרי דורון מהמרכז הוטרינרי רמת השרון: 

 

האם את/ה ממליץ ללקוחותיך לעקר ולסרס את הכלב/ה שלהם? ולמה?

רבים מתחבטים בשאלה האם לעקר או לסרס את הכלב או החתול. חלק שמעו במהלך חייהם משפטים כמו “תן לה להמליט פעם אחת זה יותר בריא”, “היית רוצה שיעשו את זה לך?” וכדומה. רוב האמירות הן מאוד לא עדכניות ושקריות. למעשה בעיקור וסירוס יש יתרונות בלבד!

האם יש יתרונות לעיקור וסירוס? ואם כן מהם?

יתרון התנהגותי

זכר מסורס יהיה רגוע יותר. הוא מסתדר עם זכרים אחרים, יכול לצאת אתכם לגינות כלבים ולחוף הים ולשחק עם כלבים אחרים, יש לו חיי חברה עשירים ונרחבים.

בדרך כלל, נקבות לא משנות את התנהגותן בעקבות העיקור, למעט התנהגות בזמן הייחום (שלא קיימת יותר לאחר העיקור).

יתרון רפואי

לעיקור וסירוס יתרונות רפואיים רבים.

עיקור מוריד את הסיכון של גידולים בכלל, ובפרט גידולי עטין וגידולים ברחם ובשחלות. סירוס מונע גידולים בפרוסטטה (ערמונית), רבים מהזכרים נדרשים לעבור את הסירוס בגיל מבוגר בשל גידול בפרוסטטה, סירוס בגיל מבוגר הוא ניתוח קשה יותר לכלב וההחלמה ממנו גם היא קשה יותר.

יתרון מוסרי

במדינה שלנו ממיתים כל שנה כ-100,000 כלבים עם זריקה לשריר הלב. הדרך היחידה להתמודד עם ההתרבות הלא מבוקרת וההמתות האכזריות, היא בדרך של עיקור וסירוס. על ידי פיקוח ומניעה של התרבות חתולים וכלבים נוכל למנוע מהם חיי סבל ולהפחית את מספר ההמתות.

ישנם טיעונים אינסופיים בנושא, אנשים טוענים שלגורים של הכלבה שלהם הם כן מוצאים בית ולכן הם לא חלק מהסטטיסטיקה, או שחושבים שאם נעקר ונסרס את כולם למעשה נכחיד את הכלבים והחתולים. אנחנו רחוקים שנות אור ממצב של הכחדת חתולים וכלבים כרגע ולמשך מאתיים השנים הבאות אין סיבה לדאגה. בנוסף, אם אדם מוצא בית לגורים של הכלבה שלו הוא אמנם דאג להם, אבל חרץ גזר דין מוות על גורים אחרים. בסופו של דבר, ישנו מספר מוגבל של בתים שמעוניין לאמץ וככל שנגדיל את כמות הכלבים נגדיל גם את כמות ההמתות.

האם יש סכנות בעיקור וסירוס? ואם כן, מהן?

ניתוחי עיקור וסירוס נעשים תחת הרדמה מלאה, ובכל הרדמה יש סיכון מסוים, שאינו גדול ולא צריך למנוע את הניתוח.

האם עיקור וסירוס יכולים להשפיע על ההתנהגות של הכלב/ה שלנו? ואם כן באיזה אופן?

מבחינה התנהגותית, הסירוס משפיע בעיקר על הזכרים. בעוד זכר שאינו מסורס הינו בעל נטיה לטריטוריאליות ותוקפנות, זכר מסורס יהיה רגוע יותר. הוא מסתדר עם זכרים אחרים, יכול לצאת אתכם לגינות כלבים ולחוף הים ולשחק עם כלבים אחרים, יש לו חיי חברה עשירים ונרחבים. כאשר יש נקבה מיוחמת בקרבת מקום הוא לא מנסה לברוח מהבית, שכן אינו רגיש לריחות ולדחפים הללו. הוא גם לא מתוסכל מעצם היותו עם דחף מיני שאינו מסופק, ולא מתמלא באגרסיות בעקבות זה.

בדרך כלל, נקבות לא משנות את התנהגותן בעקבות העיקור, למעט התנהגות בזמן הייחום (שלא קיימת יותר לאחר העיקור).  העיקור מעניק שקט נפשי לכלבה ולבעלים, שכן נקבה מעוקרת לא מתייחמת וכך נמנע לא רק הדימום המתקיים בעת הייחום, אלא גם העצבנות/תוקפנות שלעיתים מלווה אותו. בנוסף נמנעת לחלוטין התנהגות לא רצויה מצד כלבים אחרים הנמשכים לריח הייחום, בורחים מבתיהם, מתאספים סביב הבית, מנסים לחדור פנימה, רבים ונפצעים, מפריעים לשכנים ומציקים לכלבה ולכם בשעת הטיול.

האם עיקור וסירוס גורמים להשמנה?

הדעה הרווחת היא שבעלי חיים מעוקרים ומסורסים נוטים להשמין. הדבר אינו נכון שכן ידוע כבר, כי השמנה היא מאוכל ולא מעיקור או מסירוס. יש לפקח על כמויות ההאכלה בכל מקרה בין אם הכלב עבר עיקור או סירוס ובין אם לא. כמו כל יצור חי גם כלבים עלולים להשמין אם אין איזון בין הכמויות שאוכלים למידת הוצאת האנרגיה

מהו הגיל המומלץ לעיקור וסירוס?

ככל שמעקרים ומסרסים כלבים וחתולים בגילאים צעירים יותר נהנים מהיתרונות של הניתוח. הגיל האידאלי לעיקור / סירוס הוא בגיל 5-6 חודשים. בגילאים צעירים הניתוח קל יותר, מספר התפרים קטן וההחלמה מהירה יותר. עוד באותו יום הכלב שלכם הולך איתכם הביתה על הרגליים ולמחרת הוא – כמו חדש.

לסיכום, לאחר פירוט מרבית היתרונות של עיקור וסירוס, ניתן לראות בוודאות וללא כל ספק כי הדבר רצוי והכרחי. אנחנו מקווים שבעזרת חינוך נכון של הדור הבא וניסיון להשפיע על הדורות הקיימים, נוכל לצמצם את ההמתות האכזריות, למנוע מסירת בעלי חיים בשל התנהגות לא נאותה (זכר לא מסורס לדוגמא), ולמנוע אגרסיביות של זכרים סביב נקבה מיוחמת ופגיעה בעצמם.

עקרו וסרסו את בעלי החיים שלכם! זה טוב להם, זה טוב לכם, וזה טוב לסביבה.

Print Friendly